הדלקת נר זיכרון

 

נרות לזכרו

14.3.2001

יהיה זיכרו ברוך

הנהלת בית ירח

2.5.2006

זוכר אותו

אריה יעקובוביץ

23.4.2008

יהיה זכרו ברוך

אהרון רול

22.4.2015

זיכרו לעד עימי

אלכס ודרובניק

כתבו עליו ושלחו אלינו

הכרתי את זלי. ב-1964 בהיותי בן 12עליתי ארצה עם הורי מארגנטינה היישר לקיבוץ אפיקים. אמו של זלי, תחיה, נתנה לי שיעורי עזר בעברית, תנ"ך, לשון וספרות. השפעתה עלי בתחומים אלה נכרת עלי עד עצם היום הזה. בבית זה פגשתיו לראשונה. בשנים הבאות עבדנו לא פעם יחד בענף הבננות, (שם גם עבד דוב, אביו של זלי) ועוד מני מפגשים ושיחות כמקובל בחיי המשק.
לקראת סוף מלחמת יום כיפור, התקשרתי הביתה ואימי, דיווחה לי על חלק מנופלי המשק. ביניהם היה זלי. היו עוד שמות, בני הקיבוץ ואחרים שלמדנו יחד בתיכון וכן אלו ששרתנו ביחד, אבל נפילתו של זלי הכאיבה לי במיוחד.

השנים חלפו. הקמתי משפחה ועברתי לגור בנס ציונה. אחרי מעל 30 שנה של עבודה בפרסום עזבתי ואני כיום מנהל מרכז אמנות לילדים ומלמד ציור, גרפיקה, קומיקס, תוכנות רלוונטיות וכדומה.
יום אחד בעת השיעור, אני מספר לילדים משהו על ילדותי בקיבוץ וקופץ אחד הילדים ומספר לי שאמו מקיבוץ אפיקים. שם משפחתו יושע. זה לא אמר לי דבר. שאלתיו את שם משפחת אמו טרם נישואיה ותשובתו: גלבוע! הילד הוא נועם, בנה של גלית, ביתו של זלי אשר לא זכתה להכירו ואשר קבעה מגוריה בנס ציונה עם בעלה ושלשת בניה. כיום לומד אצלי שחר, בנה השני ומצפה אני שגם השלישי יגיע בתורו אלי. לו רק יכולתי לספר זאת לזלי....

כתב: אלכס ודרובניק   20-4-2015