הדלקת נר זיכרון

 

נרות לזכרו

28.4.2003

יהיה זכרו ברוך

הנהלת בית ירח

28.4.2003

יהיה זכרו ברוך

רפי פינרט

6.5.2003

יהיה זכרו ברוך

נמרוד ועידן

6.5.2003

יהיה זכרו ברוך

מושב אלמגור

6.5.2003

יהיה זכרו ברוך

רחלי אלון ולירן מצה

6.5.2003

תנוח על משכבך בשלום

גיל ואור 

6.5.2003

לתלמידי היקר

נדיה קרסניאנסקי

6.5.2003

יהיה זכרו ברוך

תהילה ונטלי נגר

29.5.2003

יהיה זכרו ברוך

שי קידר

19.9.2003

היית אדם יקר... יהי זכרך ברוך

טל כהן

25.4.2004

העצב והכאב גדולים עד מאוד

אגמי אסתי

7.5.2004

אוהבות ומתגעגעות

מעיין ועדי

10.5.2005

אזכור אותך  תמיד

אגמי אסתי

18.11.2005

יהיה זיכרו ברוך

אוהד בוימל

25.11.2005

..חושב עלייך הרבה

אמיר אביבי

1.5.2006

!אדם משכמו ומעלה 

גיל בן פרז

2.5.2006

מחבקים הרבה את אמא ואבא

בתיה  ויאיר

16.4.2007

 גם 4 שנים אחרי לא נשכח את הקצין הנערץ 

דני

23.4.2007

זוכר אותך בכל יום

חיים

29.6.2008

היית איש גדול מהחיים. תמיד תחסר לי

נמרוד טמיר

31.7.2008

נזכרתי

גיל בן פרז

26.11.2008

אתה חסר גילי

עומר דרורי

28.4.2009

לגיל נער בחור מיוחד באיכותו באהבה למשפחת שני מקלאיר ודני

דני

19.4.2010

זוכר ומתגעגע

מ.אלטס

19.4.2010

מלח הארץ, הלואי ויהיו עוד הרבה בדמותך

לירן

19.4.2010

קצין למופת , תודה על הכל

עמית ספקטור

17.6.2010

ישבתי איתך באותו שולחן 4 שנים
התגייסנו באותו היום
ואפילו לימדתי אותך סלנג של אפיקים

מתגעגע

חן קארפ

1.5.2011

אחי האהוב, שמונה שנים אחרי והלב מסרב להאמין, מתגעגע אליך

גיא אוראל שני

9.5.2011

חבר ומפקד אהוב ויקר

טל מילר

28.11.2011

היה מפקד וחבר יקר

שמעון מכלוף

23.4.2012

יהיה זכרו ברוך

בשם כל בית אלמגור

אורנה גל

23.4.2012

חבר ומפקד אהוב

חגי ביקל

25.4.2012

היה ה-מפקד

עצוב שהוא שם למעלה בוחר לקחת את הטובים ביותר

דן רייכמן

11.4.2013

מרכינים ראשינו בהערכה

מושב אלמגור

14.4.2013

נזכר בך ומתגעגע

דב שליסלברג

4.5.2014

מפקד וחבר אני מתגעגע אלייך ואתה חסר מאוד

טל מילר

כתבו עליו ושלחו אלינו

 

דברים לזכרו

‏15 אפריל 2013

שלום גיל

אני נזכר בך כל הזמן והחלטתי לכתוב כמה זיכרונות קטנים שיש לי ממך בערך עשר שנים אחרי לכתך.

לא הכרתי אותך שלא במסגרת הצבאית אבל בילינו יחד תקופה של כמה חודשים די אינטנסיביים בסיורי לילה בין חצות לבוקר בדרום רמת הגולן בקו השומר על הגבול.

אני כבר הייתי משוחרר שנה והתקשרו אלי החברה מהצבא ואמרו לי שהיית תאונה. הייתי בהלם. דווקא אתה? לעזאזל! היו כמה קצינים אחרים שקיללתי בלב ובפה לא מעט פעמים אבל אותך אהבנו כולנו. היה בך שלווה מהולה באכפתיות ומסביב להכל את החצי חיוך המפורסם שלך. יש הרבה דרכים לפקד על חיילים אבל את הדרך שלך לא הכרתי בתקופת הסדיר. כל כך הרבה שקט וביטחון היה רק למפקדים שפגשתי במילואים וגם אז לא לכולם.

אני זוכר שהיינו מעבירים את סיורי הלילה ביחד עם הנהג והגשש על הסופש"יות הפתוחות המצחיקות האלו. אני זוכר שהיינו שותים קפה שחור במוצב בכוסות הכחולות של הצבא.

פעם אחת שתיתי בלילה ארבע כוסות כחולות של קפה שחור כזה וכשנגמר הסיור לא הצלחתי לישון בכלל אפילו שכל הלילה היינו בסיור.

היינו מדברים על הכל אבל אני לא זוכר אפילו לא שיחה אחת שלנו רק את התחושה שהשיחות איתך היו שיחות עם אדם אינטליגנט, הייתי מחכה לזמן שנוכל לדבר במהלך הסיור.

לפני שפגשתי אותך כמה פעמים הייתי על הדיונות האלו ביציאה מהצמ"פ? המון! היינו נוסעים שם במכונה המדהימה הזאת, זאת הייתה רמפה גבוהה שממנה ירדנו עם הטנק ישר לשטח ונסענו למסלולי צוות לרוב. כל כך הרבה פעמים נסעתי שם, כל כך אהבתי את הנוף היפה הזה של הרמה, כל כך כיף היה לנהוג שם עם הטנק וכל כך הרבה פעמים נסעתי רוורס חזרה למשטח. מי ידע שיום אחד מישהו יעשה את הרוורס הזה והתוצאה תהיה נוראית כל כך?.

היינו ילדים, לי יש היום שני ילדים (איתן, בן 3 ומאיה בת חצי שנה) ואני אוהב אותם המון, מאז שאיתן נולד אני נזכר בך יותר. אני מפחד מהיום שבו הוא ילך לצבא. מה ידענו אז בגיל עשרים על החיים?.

למה דווקא הקצין הכי טוב שהכרתי והבן אדם הכי אמיתי היה צריך ללכת. לעזאזל איתך! אני לא יודע אם היינו נפגשים אחרי השירות אבל אולי היית בא ללמוד בטכניון? אולי היינו נפגשים בחיפה? אבל לא.

אני זוכר אותך גיל ומתגעגע.

דב שליסלברג. נהג טנק. השותף שלך לסיורי הלילה על הגבול בדרום הרמה.