"הכבשים שלי" -גלי אלתר מנפיסט.

בתחילת הפרוייקט הייתי תקועה, ואז שמעתי בעצת ציפי ואסיה שאמרו כל הזמן: "תעבדו , ומתוך העבודה תצאו עם רעיון, הכי חשוב כל הזמן לעבוד ולא לוותר".

וזה מה שעשיתי.

לעבוד על הכבשים היה רעיון מקרי בהחלט שעלה במוחי באחד משיעורי האומנות, שבמהלכו התחלתי לשחק עם חוט ברזל , ולעשות ממנו לולאות , ובסופו של דבר, יצא לי כדור של לולאות , שהזכיר לי צמר של כבשים . אז הוספתי לו רגליים וראש, וכך התחיל להתגלגל החלטתי שאני עובדת על כבשים

בהתחלה חשבתי להכין כבשה נוספת מחוט ברזל , אבל החומרים האחרים שראיתי בטבע משכו את ליבי. מיד ביציאה מחדר אומנות הבחנתי בפירות של העץ ליד החדר, וכך בכל מקום שהלכתי בו גיליתי חומר לעבודה: בנסיעה למוזיאון- מצאתי אבנים שחורות , בקניות בכל בו נתפשו עיני בסוגים שונים של קטניות וכך בתהליך של כמה חודשים , כל חומר משך לחומר אחר , ונוצר לי עדר כבשים משלי!

תהליך העבודה של יצירת הכבשים נתן את האפשרות לכך שלכל כבשה תהייה את הצורה שלה , הצבע שלה והייחודיות שלה , שנבעה מתוך החומרים השונים שבחרתי.

במהלך העבודה הרגשתי שכל כבשה נעשית בשמחה, ולא נוצר מצב של שעמום, בכל חומר שעבדתי נהניתי, וכל חומר יצר אצלי התרגשות שונה . לאחר כל כבשה שסיימתי הרגשתי סיפוק גדול והנאה . מכך שהצלחתי למצוא דרכים שונות שנוצרו במהלך העבודה. על כל חומר הסתכלתי בצורה שונה כי הוא יצר משהו שונה ! משהו חדש!